המתנדבת הנשכחת

יום אחד קיבלתי אימייל דרך אתר האינטרנט שלי מבחורה בת כחמישים שסיפרה שהייתה לפני יותר משלושים שנה מתנדבת בקיבוץ כפר-מנחם ושהיא מגיעה לארץ ומעוניינת להיפגש עם חברים שהכירה בתקופת התנדבותה. בנוסף ציינה מספר שמות וביקשה ממני לנסות לאתר אותם ולתאם את הפגישה עבורה.

זה היה קצת תמוה, איך דווקא אליי הגיע המייל המוזר, כי הרי לא הייתי בכפר מנחם לפני שלושים שנה אבל הכרתי את האנשים שהיא ביקשה לפגוש ולא היה לי אכפת לי לעזור. כך מצאתי את עצמי מנסה לעניין את אותם חברים במפגש עם המתנדבת בת החמישים שאולי הכירו לפני הרבה מאוד שנים

חלקם אמרו שהשם מוכר אך אין להם זמן או לא מעוניינים או בכלל לא נמצאים בקיבוץ בתאריך הביקור.

לפני שכתבתי לה במייל החוזר את הבשורה אישתי אמרה: "בוא נראה בגוגל מי היא אותה המתנדבת" ושם חיכתה לנו הפתעה נחמדה. אותה מתנדבת שהגיעה לקיבוץ בגיל שמונה עשרה לחצי שנה עובדת היום כרופאה בכירה בבית חולים היוקרתי Mount Sinai Hospital בניו-יורק ובנוסף לכל המתנדבת בת החמישים נראית טוב מאוד בלשון המעטה.

מיהרנו לשלוח את תמונתה לכל חברי הקיבוץ הלא מנומסים עם תזכורת לתאריך הפגישה ומיד קיבלנו בקשות להסברים על השעה והמקום.

​תאמינו או לא, למפגש התייצבו כולם בלי יוצא מן הכלל, גם הרחוקים וגם הנשואים.

לפי התודות שקיבלנו ממנה באימייל לאחר המפגש הבנו שהמפגש היה מוצלח מאוד לשני הצדדים ואנחנו שמחנו וצחקנו מאוד שיכולנו לעזור ובנוסף לקבל סיפור טוב.

​למרות הזמן והשנים שעברו. אחרי הכל, חברי קיבוץ הם מסבירי פנים ובוודאי למתנדבת נשכחת ובסופו של דבר הרי כולנו בני אדם.

באהבה לכפר מנחם.